1:1 האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃
1:2 אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃
1:3 והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃
1:4 ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃
1:5 כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃
1:6 ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃
1:7 הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
1:8 אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃
1:9 אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃
1:10 ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
1:11 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃
1:12 כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃
1:13 ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
1:14 הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃
2:1 לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃
2:2 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
2:3 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃
2:4 וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו׃
2:5 כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃
2:6 כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃
2:7 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃
2:8 כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃
2:9 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃
2:10 כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃
2:11 כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃
2:12 באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃
2:13 ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃
2:14 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃
2:15 ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃
2:16 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃
2:17 על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃
2:18 כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים׃
3:1 לכן אחי הקדושים חברים לקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודיתנו הגדול אל המשיח ישוע׃
3:2 אשר הוא נאמן לעשהו כמו גם משה בכל ביתו׃
3:3 כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃
3:4 כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃
3:5 והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃
3:6 אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃
3:7 לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃
3:8 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
3:9 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
3:10 לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃
3:11 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃
3:12 ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃
3:13 אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃
3:14 כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃
3:15 כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃
3:16 מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃
3:17 ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
3:18 ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃
3:19 ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃
4:1 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃
4:2 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃
4:3 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃
4:4 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃
4:5 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃
4:6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃
4:7 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃
4:8 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃
4:9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
4:10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃
4:11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
4:12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃
4:13 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃
4:14 ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃
4:15 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃
4:16 על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃
5:1 כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים׃
5:2 והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי׃
5:3 אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו׃
5:4 ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן׃
5:5 כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃
5:6 כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃
5:7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃
5:8 ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃
5:9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃
5:10 והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק׃
5:11 על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם׃
5:12 כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃
5:13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל׃
5:14 אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע׃
6:1 על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃
6:2 ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃
6:3 ואת זאת נעשה אם יתן האל׃
6:4 כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃
6:5 וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃
6:6 נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
6:7 כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
6:8 ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
6:9 אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃
6:10 כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃
6:11 אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃
6:12 שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃
6:13 כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃
6:14 ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃
6:15 ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃
6:16 בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃
6:17 על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃
6:18 למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃
6:19 אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃
6:20 אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃
7:1 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃
7:2 ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום׃
7:3 באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃
7:4 ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל׃
7:5 הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם׃
7:6 ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה׃
7:7 והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו׃
7:8 ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי׃
7:9 ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם׃
7:10 כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו׃
7:11 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃
7:12 כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃
7:13 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃
7:14 כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃
7:15 ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃
7:16 אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים׃
7:17 כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃
7:18 בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל׃
7:19 כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים׃
7:20 וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃
7:21 כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃
7:22 גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה׃
7:23 ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ׃
7:24 אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו׃
7:25 אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃
7:26 כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים׃
7:27 אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃
7:28 כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם׃
8:1 וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כסא הגבורה בשמים׃
8:2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃
8:3 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב׃
8:4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה׃
8:5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כדבר יהוה אל משה בבאו לכלות את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר׃
8:6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית הנעשה על ידו אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות׃
8:7 כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה׃
8:8 כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃
8:9 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה׃
8:10 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
8:11 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם׃
8:12 כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד׃
8:13 הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו׃
9:1 הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃
9:2 כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃
9:3 ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃
9:4 אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃
9:5 וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃
9:6 ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃
9:7 ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃
9:8 ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃
9:9 והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃
9:10 אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃
9:11 אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃
9:12 גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃
9:13 כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃
9:14 אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃
9:15 ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃
9:16 כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃
9:17 כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃
9:18 לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃
9:19 כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃
9:20 ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃
9:21 וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃
9:22 וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃
9:23 לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃
9:24 כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃
9:25 אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃
9:26 כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃
9:27 וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃
9:28 כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃
10:1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃
10:2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃
10:3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃
10:4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃
10:5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃
10:6 עולה וחטאה לא שאלת׃
10:7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃
10:8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃
10:9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃
10:10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃
10:11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃
10:12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃
10:13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃
10:14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃
10:15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃
10:16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃
10:17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃
10:18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃
10:19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃
10:20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃
10:21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃
10:22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃
10:23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃
10:24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃
10:25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃
10:26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃
10:27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃
10:28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃
10:29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃
10:30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃
10:31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃
10:32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃
10:33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃
10:34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃
10:35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃
10:36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃
10:37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃
10:38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃
10:39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃
11:1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃
11:2 ובה נחלו האבות עדות׃
11:3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃
11:4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃
11:5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃
11:6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃
11:7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃
11:8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃
11:9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃
11:10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃
11:11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃
11:12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃
11:13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃
11:14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃
11:15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃
11:16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃
11:17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃
11:18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃
11:19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃
11:20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃
11:21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃
11:22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃
11:23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃
11:24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃
11:25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃
11:26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃
11:27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃
11:28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃
11:29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃
11:30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃
11:31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃
11:32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃
11:33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃
11:34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃
11:35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃
11:36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃
11:37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃
11:38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃
11:39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃
11:40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃
12:1 לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃
12:2 ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃
12:3 התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃
12:4 עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃
12:5 ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃
12:6 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃
12:7 אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃
12:8 אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃
12:9 ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃
12:10 כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃
12:11 וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃
12:12 על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃
12:13 ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃
12:14 רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃
12:15 והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
12:16 פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃
12:17 הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃
12:18 כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃
12:19 ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃
12:20 כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃
12:21 והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
12:22 כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
12:23 ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃
12:24 ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃
12:25 לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃
12:26 אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃
12:27 וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
12:28 לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃
12:29 כי אלהינו אש אכלה הוא׃
13:1 אהבת האחים תעמד׃
13:2 הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניסו בה מלאכים ולא ידעו׃
13:3 זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃
13:4 האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים׃
13:5 רחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזבך׃
13:6 על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם׃
13:7 זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם׃
13:8 ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים׃
13:9 אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃
13:10 יש לנו מזבח אשר אינם רשאים לאכל מעליו משרתי המשכן׃
13:11 כי הבהמות אשר הובא דמן בקדש לכפרת החטא על ידי הכהן הגדול גויתיהן נשרפו מחוץ למחנה׃
13:12 בעבור זאת גם ישוע למען קדש בדמו את העם ענה מחוץ לשער׃
13:13 לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃
13:14 כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃
13:15 לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו׃
13:16 ואל תשכחו לגמל חסד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים׃
13:17 שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃
13:18 התפללו בעדנו כי ידענו אשר שלמה מחשבתנו ונחפץ ללכת דרך ישרה בכל׃
13:19 ובחזקה אבקש מכם לעשות זאת למען אושב אליכם במהרה׃
13:20 ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו׃
13:21 הוא ישלימכם בכל מעשה טוב לעשות רצונו בפעלו בכם את הרצוי לפניו ביד ישוע המשיח אשר לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃
13:22 ואבקש מכם אחי שאו נא דבר התוכחה כי כתבתי אליכם בקצרה׃
13:23 ודעו כי טימותיוס אחינו יצא מבית האסורים והיה אם יבא במהרה אראה אתו את פניכם׃
13:24 שאלו לשלום כל מנהיגיכם ולשלום כל הקדשים בני ארץ איטליא שאלים לשלומכם׃
13:25 החסד עם כלכם אמן׃