1:1 יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃
1:2 אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃
1:3 בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃
1:4 והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃
1:5 ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃
1:6 רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃
1:7 והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃
1:8 איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃
1:9 אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃
1:10 והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃
1:11 כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃
1:12 אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃
1:13 אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃
1:14 כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃
1:15 ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃
1:16 אל תתעו אחי אהובי׃
1:17 כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃
1:18 הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃
1:19 על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃
1:20 כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃
1:21 לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃
1:22 והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃
1:23 כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃
1:24 כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃
1:25 אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃
1:26 איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃
1:27 זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃
2:1 אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד׃
2:2 כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף׃
2:3 ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃
2:4 הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃
2:5 שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃
2:6 ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃
2:7 הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃
2:8 הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃
2:9 אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃
2:10 כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃
2:11 כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃
2:12 כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃
2:13 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
2:14 אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃
2:15 אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃
2:16 ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃
2:17 ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃
2:18 אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃
2:19 אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃
2:20 ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃
2:21 אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃
2:22 הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃
2:23 וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃
2:24 הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃
2:25 וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃
2:26 כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃
3:1 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃
3:2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃
3:3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃
3:4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃
3:5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃
3:6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃
3:7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃
3:8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃
3:9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃
3:10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
3:11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃
3:12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃
3:13 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃
3:14 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃
3:15 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃
3:16 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃
3:17 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃
3:18 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃
4:1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
4:2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃
4:3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃
4:4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
4:5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃
4:6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
4:7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃
4:8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃
4:9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
4:10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
4:11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃
4:12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃
4:13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃
4:14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃
4:15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃
4:16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃
4:17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃
5:1 הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
5:2 עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃
5:3 זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃
5:4 הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃
5:5 התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃
5:6 הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃
5:7 לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃
5:8 כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא׃
5:9 אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃
5:10 אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת׃
5:11 הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃
5:12 וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃
5:13 כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃
5:14 איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם יהוה׃
5:15 ותפלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא יסלח לו׃
5:16 התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃
5:17 אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים׃
5:18 וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה׃
5:19 אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃
5:20 ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נפשו ממות ויכסה על המון פשעים׃